יזמות מתמקדת ובאה לידי ביטוי בהבאת רעיונות חדשים (או חיבור רעיונות קיימים ליצירת משהו חדש) וביצועם בשטח.
ארגון אשר יצור תשתית המאפשרת ומעודדת עובדים להתבטא, להעלות רעיונות חדשניים ללא חשש ויתמוך במימוש המוצלחים שביניהם – ירוויח בפיתוח סביבה ותרבות ארגונית יזמית, גמישה (AGILE) וחדשנית.
מנהלי משאבי האנוש יכולים ליזום פרויקטים בתחום ניהול הכישרונות. פרויקטים שכוללים איתור של אנשים בעלי מאפיינים יזמיים, ובעלי רעיונות, הדרכתם, ליווי, מעקב וסינגור / ייצוג פנים ארגוני על מנת לסייע להם לממש באופן אופטימאלי רעיונות ויוזמות שיכולים להעצים את היתרון התחרותי של הארגון.
מנהלי משאבי האנוש יכולים לפתח את התרבות הארגונית באמצעות הדרכות, כך שהארגון יכיר ויעודד יוזמות פנימיות, יתגמל בגינן ויאפשר ליוזמות להתפתח בתחומו.
מהן המיומנויות והפעולות שנדרשות מן העובד בארגון הגלובלי על מנת להעצים את הצלחתו, בעידן של אי ודאות תעסוקתית והתפתחות מהירה?, (על כך, בהמשך)
מה נשתנה בעולם התעסוקה?
האם הפולנייה איננה היחידה ששואפת שילדיה ירכשו השכלה ומקצוע המאפשרים השגת “משרה טובה” בחברה ידועה ומכובדת. עבודה בחברה גדולה, מוכרת ומשמעותית נתפסה בעבר כנותנת תחושת שייכות וביטחון.
אך כיום, הביטחון המקושר למשרת השכיר כבר איננו מובטח. בעידן הגלובליזציה ההפכפך איש אינו יכול להבטיח לשכיר בטחון תעסוקתי לטווח זמן של 5 שנים, או אפילו פחות.
בעידן בו אנו חיים, גם השכיר, כמו העצמאי, חייב לפתח יכולות שיתרמו לסיכויי ההישרדות שלו במקום העבודה. הבולטות שבין יכולות אלו הן החשיבה היזמית, והעצמאות. אלו המפתחות שמאפשרים לא רק לשרוד בארגון הגלובאלי – אלא גם לפרוח בו.
מה נשתנה בקרב העובדים?
העובדים של היום נאמנים לעצמם ולתחום עיסוקם יותר מאשר למקום העבודה. הם שואפים להגשים את עצמם במסגרת העבודה ולהביא לידי ביטוי קשת רחבה של כישורים.
ארגון שרוצה להוות אופציה תעסוקתית עבור עובדים נאמנים לעצמם, שיש להם צורך בשינויים ובאתגרים, עובדים שעשויים להיכנס למצב של עייפות, שחיקה, ואדישות כאשר הם פועלים בסביבה שבה השגרה מייגעת, עובדים שהשעמום עשוי להוביל אותם לאבטלה סמויה, להיות נוכחים 100% פיסית אך לא נפשית, לירידה במעורבות ולתחושת חוסר משמעות. בקרב עובדים כאלה, שהתפוקות שלהם יורדות במצבי שגרה, הארגון חייב לאפשר יזמות שתשפר תהליכים, תביא לפיתוח רעיונות ופתרונות, לחשיבה מחוץ לקופסא ולהתקדמות. ארגון שאינו עושה זאת, מפסיד משאבים ופוטנציאל שלא יסולאו בפז.
אילו תכונות נדרש היזם – השכיר לפתח כדי להצליח בארגון גלובאלי
מי שאינו שכיר, והוא בעל עסק עצמאי, אחראי באופן מלא לכך שהעסק שלו יפעל – הוא חייב להיות יזם במלוא מובן המילה. ליזום תחומי פעילות ומוצרים חדשים, לחפש הזדמנויות, ליצור קואליציות / שיתופי פעולה.
אדם יוזם, עצמאי – כמובן בארגון גלובאלי, צריך מיומנויות בין אישיות שמאפשרות לו ליצור קואליציות, שיעבדו יחד לעבר מטרות משותפות. כישרון זה יאפשר לאותו עובד לשמור על ערכו בשוק התחרותי הפנים והחוץ ארגוני והארגון מצדו יזכה למשאב ערני, פעיל, מתפתח ותורם.
כמו בעל העסק העצמאי החייב להיות שונה ממתחריו – כך גם השכיר חייב לוודא שיש לו משהו מיוחד להציע – בשוק התחרותי של היום חייב להיות לך בידול שימשוך אנשים לקנות את מה שאתה מציע כי אתה שונה מאחרים, יותר אטרקטיבי מהם במשתנים מסוימים.
בדומה לבעל העסק העצמאי, יזם-שכיר אחראי למיתוג, בידול, שיווק, קידום ופיתוח המיקום שלו בארגון, הוא אינו מצפה ש”ידעו” מה שהוא עושה, אלא מתקשר, משתף, מלמד, מכוון, משפיע על מי שצריך ואיך שצריך ובכך, יוצר לעצמו מיתוג ייחודי שמאפשר לזהות אותו כעובד ייחודי ויקר ערך לארגון.
בעל העסק העצמאי אחראי באופן בלעדי לכך שהעסק שלו ינוהל ברמה גבוהה, לפחות כמקובל בשוק – על מנת לשמור על התחרותיות שלו מול מתחרים.
בדומה לבעל העסק העצמאי, היזם השכיר חייב להתנהל ברמה גבוהה לפחות כמו עמיתיו, לשמור על סטנדרטים גבוהים ביותר של עשייה, לא כי צריך, אלא – כי אפשר. סטנדרטים גבוהים של ביצוע והתנהלות מאפשרים ליזם השכיר ליישם את העצמאות המחשבתית והביצועית המאפיינת אותו ובכך להוביל ולהיות חיוני ורלוונטי עבור הארגון.
בעל העסק העצמאי אחראי להביא את הלקוח הבא, את הפרויקט הבא, את המוצר הבא – שיצדיקו את המשך קיומו של העסק.
בדומה לבעל העסק העצמאי, היזם השכיר אחראי ליצירת דרישה לשירותים שהוא נותן. נקודה זו היא קריטית להמשך אפשרות ההעסקה שלו.
שאלה לשכיר: לו היה לך מטה קסמים, ללא כל הגבלות ומגבלות, לו זכית בפיס– האם היית בוחר לעזוב את משרתך כשכיר?
רבים חולמים להקים עסק עצמאי. כשמשתחררים מהצבא, לאחר מספר שנות עבודה כשכיר, לאחר שנים רבות של עבודה כשכיר, כל זמן יכול להיראות ליזם, כזמן מתאים להקים את העסק שלו. להגשים חלום. ההצדקות להקמת עסק עצמאי הן רבות: “אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות”, “אני לא איש של מסגרות”, “זה לא הוגן שהבעלים מקבלים הרבה כסף על העבודה שלי ואני רואה רק את הפירורים”, “תמיד חלמתי שיהיה לי עסק משלי”, “מה שאני מציע עדיין לא קיים” – אילו הם משפטים ששומעים מיזמים שהחליטו להקים עסק.
לא פעם אדם מרגיש שהחיים נתבו אותו למשרה כשכיר – שהוא “התגלגל” אליה, אך אם הוא היה באמת בוחר – הוא היה הולך לכיוון העצמאי.
לפני שעוזבים מקום עבודה ומקימים עסק עצמאי כדאי לעצור ולבדוק – האם ברגע נתון זה, בעודי שכיר, אני מביא את הערך הרב ביותר לארגון? האם אני מתייחס לארגון כאל קופסה סגורה, או כאל זירה פתוחה עם מרחבים ואפשרויות? יתכן שהמשאבים והפוטנציאל שבתוכם אני פועל כשכיר יכולים לאפשר לי להגשים את הפוטנציאל היזמי שלי מבלי להקים עסק עצמאי, על כל הכרוך בכך.
אבל אפשר בהחלט לאמן את שריר העצמאות בתוך מסגרת הארגון – כי בעצם, מהם ההבדלים העיקריים בין שכיר לעצמאי?
שכיר שמעונין ליישם את המאפיינים היזמים – עצמאיים שלו בתוך הארגון הגלובאלי כדאי שישאל את עצמו את ארבע השאלות הבאות. שאלות אלה יפתחו לו אופק חדש בתוך מקום העבודה הנוכחי שלו.
מי אחראי לקביעה מהי העבודה שלי?
התפיסה המקובלת: שכיר מגיע לעבודה והמשימות מוכנות עבורו – פרויקטים, ישיבות, משימות שוטפות. האומנם? השכיר של היום חייב לגלות יוזמה, תושייה, יכולת לניהול עצמאי, עבודה במצבים עמומים ובמציאות המשתנה תדיר. באותו אופן שבעל העסק העצמאי צריך לחולל את העבודה. השכיר היזם חייב “להשיג” לקוחות, “לסגור” עסקאות, לשווק באופן פעיל את הערך המוסף שהוא מביא, כל זאת כדי שיהיו לו פרויקטים ומשימות ועבודה שוטפת – כך רצוי שינהג היום השכיר בתוך הארגון הגלובאלי.
חשיבה של עצמאי ממוקדת בהגדלת הביקוש לעצמו וליכולותיו. לפעמים שכירים טועים בחשיבה שעדיף לא לבלוט מעל לראדאר – כך יוכלו לעשות את העבודה המוטלת עליהם בשקט, לא ליצור ביקוש לעצמם שיוביל למשימות רבות. אך ההישרדות לאורך זמן בארגון הגלובאלי מחייבת בדיוק את ההיפך – ירצו אותך? סימן שאתה מביא ערך.
אני פועל לבד או בחברה?
מי אחראי לעדכניות הידע המקצועי שלי?
התפיסה המקובלת: להיות בעל עסק עצמאי משמעו לדאוג להתפתחות המקצועית שלך בעצמך. אף אחד לא שולח אותך להדרכות, ימי עיון ובטח שאף אחד לא מממן את ההדרכות כאשר אתה בוחר להעשיר את הידע שלך ולהתפתח מבחינה מקצועית.
גם השכיר בארגון הגלובאלי, ברגע שהוא למד “את כל מה שצריך בשביל התפקיד” חייב לקחת אחריות על המשך הלימוד וההתפתחות שלו כך הוא משכלל ומרחיב את נקודת מבטו המקצועית, שאם לא כן, יגיע לפלאטו, לעצירה. בהתחלה לא ישימו לב – בהמשך הברק יעלם מן העיניים, העובד השכיר מוצא עצמו משועמם וביצועיו ירדו בהתאמה והיתרון התחרותי שלו בעיני המעסיק ירד.
במה אני מומחה? ובמה עוד כדאי שאהיה מומחה?
בעוד ששכיר שאינו בדרג ניהולי יעבוד אחוז ניכר מן הזמן במקום העבודה בתחום שהוא מומחה בו, יהיה זה תכנות, טלמרקטינג, שירותי בנקאות, העצמאי עוסק בפעילות המרכזית של העסק שלו אחוז נמוך יותר מן הזמן. העצמאי חייב לעשות גם פעולות שיווק, מכירות וניהול. אם יש לו עובדים נוספים בעסק הוא חייב לנהל אותם ולדאוג להם מבחינת עבודה, תנאים וביצועים תקינים מול הלקוחות.
אמת הדבר ששכירים רבים נוטים להפסיק להתעניין במה שקורה מחוץ לארגון שלהם ברגע שהם נמצאים בכלוב הזהב. אך גם השכיר של היום חייב להכיר את הסביבה העסקית בה הוא פועל – להבין את ההתנהלות הכספית של ביתו, את המצב העסקי של החברה בה הוא עובד. מי המתחרים? מהן ההזדמנויות? רק שכיר אשר אכן רואה את התמונה הגדולה מבטיח רלוונטיות, מעבר לתפוקות המידיות בתחום אחריותו.
השכיר בארגון הגלובאלי חייב לתחזק חשיבה של עצמאי, הדורשת למידה בלתי פוסקת ופיתוח יכולות חדשות.
בניית קואליציות בתוך ארגון
גם לשכיר – כדאי לאמץ טרמינולוגיה של ספק לקוח – כל אחד ואחד עמו אנו באים במגע הם לקוחות (גם העובדים שלך)! אם תפעיל סמכות/כוח כדי להשיג את מה שאתה רוצה – זה יעבוד בטווח הקצר, אך לא יהיה אפקטיבי לטווח ארוך. שכנע את האדם ממנו אתם מבקשים שיתוף פעולה/ידע/עזרה – לשתף איתכם פעולה על ידי כך שתראו לו את התועלת עבורו. שאלה עליה תענו, גם מבלי שישאל אותה: ,what’s in it for me? כך תבנו קואליציות עם אנשים שיש לכם מכנה משותף איתם ותקדמו אינטרסים משותפים.
התחברות למקור היוזמה וההתפתחות
יוזמה תמידית, סיעור מוחות ורעיונאות – העיקר להתקדם, לעשות, לנסות. על מנת לעשות זאת על השכיר העצמאי לפתח את הכישורים שלו, להתעניין, לשמור על הסקרנות שאפיינה אותו כשעוד היה מאוהב במקצוע, בלימודים, במשחקי הילדות – להתחבר לאותו מקום שבו היה לו החשק לגעת, לחקור, לגלות, לברר, לקחת סיכונים.
הסרת חסמים וניצול הזדמנויות
חשיבה של עצמאי מחפשת כל הזמן הזדמנויות חדשות. אם לקוח עוזב ישנם אחרים בשוק, זה לא סוף העולם. הפחד של השכיר מהאפשרות שיפוטר משתקת שכירים רבים. אם תחשבו כעצמאי – זה ירגיע את החשש ממה שעשוי לקרות לכם אם תפוטרו. בנוסף, תתחילו להתייחס למעסיק שלכם כאל לקוח ולא כאל בוס, מה שישרת אותו ואתכם טוב יותר.
אז מה עדיף להיות, שכיר או עצמאי? התשובה משתנה מאדם לאדם – בכל מקרה – מומלץ לחשוב כעצמאים!.
לכן, חשוב לשכיר – לחשוב כעצמאי:
קלרה ריספלר, מומחית ליזמות אישית וניהול שינויים אסטרטגיים
דינה קידר, יועצת ארגונית, מאמנת אישית ועסקית.