רבים מאיתנו שוהים מרבית שעות היום שלנו בעבודה. הצורך החברתי שלנו מכתיב יצירת קשרים שהם מעבר לקשרי עבודה עם הקולגות שלנו.
מחד, היכן ניצור קשרים אם לא במקום העבודה, בו אנו מבלים רבות משעותינו? מאידך, כדאי שנשים לב לתרומה ולנזק של הפוטנציאלי שטמונים בחברויות אלה, ובמיוחד בפן החברות הכולל שיתוף במידע אישי.
כמו כל נושא אנושי, שאלה זו מורכבת ממשתנים רבים והתשובה לשאלה אינה פשוטה. עם זאת, ניתן לומר במידה רבה של ודאות: שיתפת חבר לעבודה בקשיים אישיים / משפחתיים / קשיים בקשר עם עובדים אחרים במקום העבודה? מידע זה מצוי כעת בידי אותו אדם והוא יכול להשתמש בו בכל עת. לעיתים הזמנים בהם הוא יבחר להשתמש במידע שעומד כעת לרשותו לא יפעלו לטובתך. זאת עם או ללא כוונה רעה.
אנו משתפים חברים לעבודה במידע אישי במקרים רבים: כאשר יש לנו צורך באוזן קשבת, כאשר אנו חשים מצוקה, כאשר אנו שואפים שיכירו אותנו “כפי שאנו”, כשאנו רוצים להתלונן על הבוס או אדם אחר במקום העבודה, ועוד. אלו הם צרכים אישיותיים שלנו שבדרך כלל לוקחים בחשבון את הרווח שנחווה מן השיתוף בטווח הקצר: הקלה מעצם הדיבור, תחושה שמבינים אותנו, תחושת קרבה, תחושת העמקה במערכות היחסים שלנו בעבודה, לפעמים נקבל עצה טובה מבעל ניסיון ועוד.
אם נפנה את תשומת ליבנו להשפעות לטווח הארוך שעלולות להיות לשיתוף במידע אישי, נמצא שישנן תוצאות נוספות שכדאי לקחת בחשבון: אם שיתפנו במצוקה, בקושי בהתמודדות עם אנשים ומצבים בעבודה ומחוצה לה, בתכונות אישיות או במאפיינים אישיים שאינם מקובלים חברתית, ייתכן שבמצבים עתידיים כאשר תעמוד בפנינו אפשרות להתקדם בעבודה או במצבים של קונפליקט המידע ישמש נגדנו.
מסיבה זו מומלץ לשקול היטב את הטווח המלא של התוצאות העתידיות האפשריות כתוצאה משיתוף במידע האישי. לפני שיתוף חשוב – האם המידע שאתה חולק עם חבר לעבודה עלול לשמש נגדך בעתיד?